מפעל החסד והנתינה

המוטו של עודד היה פשוט: נתינה היא דרך חיים. אלה רק כמה מהסיפורים שעלו — כי רבים אחרים נשארו בסוד.

הכתובת לכל דבר

כולם ידעו: כשיש בעיה — מתקשרים לעודד. בשקט ובסתר שיפץ בתים של נזקקים, רכש עבורם מקררים ומכונות כביסה ודאג להובלות בעצמו.

עזרה לעולים חדשים

פעם גייס חברים ומשאית כדי להעביר דירה של משפחת עולים חדשים. הם עבדו עד עלות השחר — הרכיבו ארונות וסידרו את הבית.

סיפור הסווצ'ר

חייל בשם דוד הגיע לשבעה והניח על קבר עודד את הסווצ'ר שעודד הכריח אותו לקחת בלילה קפוא בצפון. הוא הגיע ישר מהמילואים להחזיר אותו.

רפאל בהודו

רפאל, בחור דתי שהרגיש זר בקבוצה, התקבל בזרועות פתוחות על ידי עודד. הם הניחו תפילין יחד כל בוקר — וכשרפאל היה חולה, עודד הניח לו תפילין ואמר עבורו את הברכות.

השניצל של עודד

כל יום שישי התאספו חברים בבית ההורים סביב הבריכה שעודד בנה — לאכול שניצל בפיתה. המשפחה ממשיכה את המסורת עד היום.

דאגה למשפחה

כשבת דודתו התחילה לימודי תואר, הוא הביא לה שלושה כסאות מנהלים שונים — כדי שתבחר את הנוח ביותר.