חייו של עודד היו שזורים אהבה, מנהיגות ונתינה — מהילדות במרכז שפירא ועד היותו עמוד תווך של קהילתו.

עודד נולד להוריו יסכה ואשר במרכז שפירא, אח לאיתמר, נדב, נעמה וניתאי. דוד נערץ שאהב את אחייניו אהבה אדירה.
ילד מחויך, חכם ואהוב. חניך בבני עקיבא ומתנדב במשמר הגבול ('מתמיד'). גידל את שערו וגזז אותו לטובת ילדים חולי סרטן.
שירת כלוחם ומפקד מוערך בגדוד 12 של חטיבת גולני — מפקד שהוביל מתוך דוגמה אישית.
אהב את הטבע, רכיבה על סוסים וטיולים על אופנועי שטח. יצא לטיולים בדרום אפריקה ובדרום אמריקה.
הוסמך כמנהל עבודה בהצטיינות ועבד כקבלן שיפוצים עצמאי. בנה במו ידיו את ביתם של הוריו ואת הבריכה בחצר — מקום מפגש קבוע בכל יום שישי, סביב 'השניצל של עודד'.



"אין דבר שהוא סתם, כל החיים האלה, הכל בול"